אלדן תחבורה בע"מ נ' פחימה

פסק דין

מונחת בפני תביעה שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

לטענת התובעת, ביום 01.02.2011 באור עקיבא, ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

הנתבעות מכחישות מעורבותן לקרות התאונה, ומטבע הדברים מכחישות את אחריותן לנזקים הנטענים.

העידו בפניי מר קרלוס ויג (להלן: "מר ויג") שהינו נהג הרכב שבבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת"), כמו כן העידה הגב' רונית פחימה (להלן: "הנתבעת 1") שהינה בעלת הרכב המבוטח אצל הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעות"), והגב' איריס כהן (להלן: "הגב' כהן") אשר עובדת תחת הנתבעת 1.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעת, עת רכב התובעת עצר לפני מעבר חצייה על מנת לאפשר להולכי הרגל לחצות בבטחה, לפתע פגע רכב הנתבעות בחלקו האחורי של רכב התובעת, וברח מהמקום.

עוד נטען, כי יש לקבל את התביעה ולאמץ את עדות נהג התובעת, החף מאינטרסים בתוצאות ההליך, אשר זיהה את רכב הנתבעת. מעדותו עולה, כי אין חולק שהנתבעת 1 לא נהגה ברכב הנתבעות במועד התאונה וכי המדובר ככל הנראה בבעלה. כמו כן, מקום התאונה נמצא בסמוך למקום מגוריי הנתבעת 1, וזמן התרחשות התאונה קרוב לזמן יציאת הנתבעת 1 מביתה אל הקורס. הנתבעות, אשר כאמור מכחישות את התאונה, נמנעו מלהציג תמונות של רכבן והדבר מדבר בעד עצמו.

התובעת ויתרה על זכותה לבדוק את רכב הנתבעות, עת אלה הודיעו כי הרכב עבר תאונה נוספת.

לטענת ב"כ הנתבעות, רכב הנתבעת כלל לא היה מעורב בתאונה הנטענת. על התובעת היה לבקש את בדיקת רכב הנתבעות בסמוך להתרחשות התאונה לכאורה, ולא בשנת 2014, לאחר שרכב הנתבעת נפגע מתאונה אחרת.

עוד נטען, כי עדות הנתבעות העידו מעל לכל ספק, כי נסעו אל הקורס ברכב הנתבעת. אין בטענת נהג התובעת כי ברכב נהג גבר כבן 45-50, בכדי להרים את נטל ההוכחה. כמו כן, נהג התובעת העיד כי רכב הנתבעת בצבע לבן, כאשר הרכב הינו בצבע אפור כהה.

בטופס ההודעה שמסרה התובעת לנתבעת 2, לא מצוין דבר באשר לזהות הנהג ברכב הנתבעת.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – האם התרחשה התאונה בין רכב התובעת לבין רכב הנתבעות.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, ועיינתי בכל אשר הובא בפניי, הנני להורות על דחיית התביעה.

ובמה דברים אמורים:

בקליפת אגוז ייאמר, במשפט האזרחי השתרש הכלל – "המוציא מחברו עליו הראיה". כאשר פלוני

תובע את אלמוני, מוטלת עליו החובה להוכיח בראיות כי אכן אלמוני חייב לו.

על שכמו של התובע מוטלת גם חובת השכנוע. שהרי, מידת ההוכחה במשפט האזרחי היא הטיית מאזן ההסתברות למעלה מ- 51%, בעל דין שיזכה במשפט, לאחר הליך של שמיעת ראיות, הוא זה אשר שכנע את בית המשפט כי נכונות גרסתו מסתברת יותר מזו של יריבו.